הפסיכולוגיה של הבידור

על צורות הבידור הפרטיות והציבוריות והמנגנונים הפסיכולוגיים בבידור

לבידור יש מימדים רבים והוא יכול להיות צורות בידור אישיות/פרטיות או כלליות וציבוריות יותר. כשאנחנו משחקים עם בני הזוג שלנו זו צורת בידור אישית וכשאנחנו יושבים ורואים סרט על המסך זו צורת בידור כללית יותר שכן אנחנו חולקים את החוויה עם רבים אחרים. ישנם כמה הבדלים בתפיסה שלנו לגבי צורות בידור פרטיות וציבוריות שכן בידור אישי תמיד יתבסס על חוויות אישיות, תפיסת העולם האישית שלנו וייקבע על ידי אינטראקציות אישיות.

צורות הבידור הכלליות והפומביות יותר הן פחות אינטראקטיביות ונראה שיש סתירה בסיסית זו שכן כל צורות הבידור האישיות הן יותר אינטראקטיביות וצורות הבידור הציבוריות הן אישיות ופרטיות יותר. תרחיש זה השתנה כאשר תוכניות טלוויזיה מגדילות את השתתפות הקהל בתוכנית אולם דפוסי אינטראקציה בין בדרנים לצופים בכל תרחיש בידור ציבורי נותרים בגבולות ובגבולות נוקשים.

הבידור לוקח אותנו לעולם אחר ומזין את הצורך שלנו בפנטזיה ובבריחה מהחיים האמיתיים. זה נכון במיוחד לבידור שהוא פומבי יותר או מסופק על ידי התקשורת והבידור שמסופקים על ידי סרטים, תיאטרון, מוזיקה וכל צורות האמנות היצירתית. סרטים ותיאטרון מעבירים אותנו לעולם של פנטזיה ומושכים את תשומת ליבנו כך שאנחנו נשארים שקועים כמעט כחלק מהמציאות האלטרנטיבית הזו. הבידור יכול להיות גם בצורה של סיפורי מגזינים ורכילות או אפילו תרבות סלבריטאים והפסיכולוגיה של הבידור יכולה גם להסביר את הטירוף הקיצוני של תרבות הסלבריטאים שיש לנו בעולם המודרני.

נראה שסלבריטאים פותחים עולם של פנטזיות ועבור אנשים מסוימים הידיעה שכל מהלך של מפורסמים יכול להביא סיפוק עצום מכיוון שזה כמעט אומר השתתפות בפנטזיות. פנטזיות עוזרות להתגבר על תסכולים ומשמשות כטיפול כפי שהן מסייעות בבריחה ממציאות החיים. רגשות אמיתיים והחיים האמיתיים מלחיצים והבידור עוזר לנו לעבור מעבר לחיים האמיתיים ורגעי הלחץ כדי להשתתף בפנטזיות מרגיעות שכן איננו צריכים להיות מעורבים ישירות בפנטזיות הללו ובכל זאת כצופים אנו עדיין יכולים להשתתף בשתיקה או באופן פסיבי.

השתתפות בכל ספר, סרט או אמנות יצירתית היא כמעט כמו ישיבה על כיסא שכיבה שיש לו את הטכנולוגיה להרגיע את השרירים שלך בזמן שאתה נרגע. במקרה של בידור אנו משתתפים כמעט באופן פסיבי ולמרות שאנו עשויים להיות מאוד ערניים וערניים בתהליך הצפייה בסרט, הבידור נותן לנו אשליה של אי השתתפות מכיוון שאין לנו הזדמנות להיות מעורבים בהתנדבות התרחיש. כל דבר שמסב לנו צורה כלשהי של הנאה יכול להיחשב כבידור, אם כי בידור יכול גם לגרום לנו כאב כמו כשאנחנו בוכים כשאנחנו מסתבכים רגשית עם דמויות בזמן שאנחנו צופים בסרט.

בידור יכול לעורר מעורבות רגשית ותגובות רגשיות כגון אושר, צער, חרדה, פחד ולמרות השתתפות רגשית חזקה אלו, יש מעט או אין צורך בפעילות גופנית מצד הצופה. תהליך אקטיבי-פאסיבי זה הוא האטרקציה העיקרית של הבידור שכן הבידור מאפשר לנו להיות גם אקטיביים (מבחינת רגש) וגם פסיביים (במונחים של מעורבות נפשית פיזית או רצונית). אמצעי בידור כמו סרטים הם משפיעים אך הם משפיעים בצורה עדינה ולא אגרסיבית ונראה שההשפעה העדינה הזו עובדת טוב יותר על המוח האנושי מאשר כל צורות אגרסיביות של השפעה. אנו רואים בעבודה חובה ובידור כהנאה למרות ששניהם כרוכים במעורבות רגשית כלשהי. עבודה במקביל דורשת השתתפות מרצון, קבלת החלטות ומעורבות פיזית לצד מעורבות רגשית.

אולם מדוע העבודה נתפסת כמשהו כבד ובידור כשיטות הרפיה? התשובה היא חוסר חיזוי. במקרה של בידור, ברוב המקרים אולי אפילו לא נדע למה לצפות מסרט או מקליפ. חוסר הניבוי הזה מעורר את העניין שלנו מכיוון שאיננו מסוגלים לחזות אילו מצבים רגשיים יתעוררו במהלך ההרפתקה המנטלית הזו. בידור הוא בדרך כלל סוג של הרפתקה נפשית ורגשית. במקרים שבהם אנחנו כן יודעים על מה מדובר בסרט, תחושת ההיכרות הרגשית היא זו שמניעה אותנו לחוות את מה שאנחנו כבר יודעים. נניח שמשחק וידאו נתן לנו תחושה מענגת או עורר בנו תוקפנות ותחרותיות, אנו חוזרים כדי להרגיש את אותו הרגש כפי שהיה מהנה או מרגש. אם נמתחו יותר מדי צורות הבידור הללו עלולות להפוך בקלות לממכרות.

אם נחזור להבחנה של עבודה ובידור או משחק, עבודה כרוכה באחריות ולמרות המעורבות הרגשית בבידור, מלבד היותנו משתתפים פסיביים, איננו צריכים להיות אחראים לכלום, אין פתרון בעיות או קבלת החלטות וכי האם הבידור על כל צורתו הוא כל כך מהנה, שכן פעילויות המוח הימני של קבלת החלטות והאזורים הקורטיקליים של המוח אינם מופעלים לחלוטין, ובכל זאת, תחושות ההנאה והרגשות כמו ההיפותלמוס ופעילות המוח השמאלי מופעלות בדרך כלל ולכן אנו נוטים בידור קשור לרגשות ולא לפתרון בעיות וקבלת החלטות.

אנו בני האדם יצורים רציונליים ובכל זאת נראה שרגשות עדיין שולטים בחיינו ומהווים את ליבת הקיום שלנו שכן רגשות עדיין מושכים אותנו לעשות דברים שעלולים להיות לא רציונליים. בידור שהוא בעיקר מעורר רגשות ולא מעורר הגיון משפיע מאוד על חייהם של אנשים. הערכת כל צורת בידור יכולה לעבור משלבי העניין למעורבות רגשית ולבסוף התמכרות. תרבות הסלבריטאים היא תוצאה ישירה של השלבים האחרונים של הערכה לבידור.

עניין בסלבריטאים נובע ממעורבות רגשית עם דמויות בסרטים וייתכן שיש חוסר מהותי בהבדלה בין פנטזיה ומציאות, כך שמעריצי סלבריטאים מאוהבים יותר בדמויות שהסלבריטאים מגלמים או בתכונות שהם מקרינים ולא באישיות של ידוענים. נראה שתרבות הסלבריטאים לוקחת אנשים לעולם פנטזיה מתמשך ויחידים נתפסים כדנים בכל ההיבטים של סלבריטאים מהנעליים שלהם ועד לתסרוקת שלהם ועד למכוניות שברשותם. עם זאת, ניתן להסביר סוג זה של תרבות עם צורך אינדיבידואלי לברוח מהמציאות ולהזדהות עם מישהו בעולם פנטזיה ותהיה מרכיב חשוב בחקר הפנטזיה.

חקר הבידור מביא לידי ביטוי היבטים פסיכולוגיים רבים של השתתפות אקטיבית-פאסיבית בהרפתקה רגשית או נפשית, ואלה יכולים להיות

1. הזדהות – לעתים קרובות צופים מזדהים עם דמויות בסרטים או דמויות באמנות וההזדהות החזקה הזו עוזרת להסביר את הערך של בידור. ילדים צעירים ראו לחקות כוכבי קולנוע כשהם מתחילים להזדהות עם דמויות קולנוע.

2. פנטזיה – בידור ניזון מהצורך בפנטזיה אצל אנשים ומספק נתיב מילוט מהעולם האמיתי. התמכרות לבידור יכולה להיות הבסיס לחרדת מציאות אצל אנשים.

3. השלכה – אנשים נוטים להקרין את רגשותיהם או מצב נפשי על ציור או שיר ויכולים להפיק מכך הנאה.

4. רגרסיה – בידור יכול לעתים קרובות להזכיר לאנשים את העבר שלהם או חלק מחייהם שהם אולי שכחו ובמקרים מסוימים להוציא את הילד בתוכם. לדוגמה, כאשר אנשים מבוגרים נהנים ממשחקי וידאו, זה מחזיר להם את הילדות והם עלולים להתמכר לסוג זה של בידור.

5. סובלימציה – בידור הוא גם סוג של סובלימציה של הרצונות האימפולסיביים שלנו וזה נכון במיוחד כאשר אנו משתתפים בבידור כמו בפרשנות של אמנות

6. עקירה – בצורות לא השתתפותיות ופסיביות של בידור, אנשים נוטים לברוח מהמציאות ולעקור את הרגשות שלהם מאנשים אמיתיים לדמויות בסרטים. לדוגמה, נער מאוהב בבחורה שהוא לא יכול להשיג, עלול להתאהב בדמות של סרט שיש לה קווי דמיון עם נערת החלומות שלו.

כל התהליכים הנ”ל הם מנגנוני הגנה של אגו שתוחם על ידי פרויד, ומשחק הגומלין של מנגנוני הגנה רבים כל כך בבידור מצביע על כך שבידור הוא יותר מסתם מקור להנאה ויכול לעורר תהליכים פסיכולוגיים מורכבים במוח האנושי. יידרש מחקר נוסף בתחום זה של פסיכולוגיה להבנה מלאה של היתרונות או החסרונות של בידור בחברה המודרנית.

מתוך הרהורים בפסיכולוגיה – צברי רוי

Related Posts

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *