אחדות המשפחה – גישה מעשית

חיי משפחה הם דרישה בלתי נמנעת מבני אדם. מיותר לציין שהקיום האינדיבידואלי והקולקטיבי שלנו דוחף/מאלץ אותנו לקראת חיי משפחה. משפחה – צעירה או בוגרת – כמהה ברצינות לאושר ולאחדות. עם זאת, בעידן זה, שבו, על פי הסטטיסטיקה, הבעיות הזוגיות/משפחתיות מתגברות מאוד, יש להניח כי הקמת אחדות משפחתית חזקה היא משימה מסובכת ומפרכת למדי. אבל, לדעתי, ענייני הפנים הרווחים דורשים כמה צעדים הולמים עם התחייבויות מכל בני המשפחה. בשל כך, הדאגות הקשורות במשק הבית יצטמצמו, וכתוצאה מכך, האחדות תגבר במשפחה. אנו מזכירים להלן את הנוהלים בקצרה.

  1. תִקשׁוֹרֶת – מחקר טוען שתקשורת פתוחה ותכופה היא איכותן של משפחות חזקות ומאוחדות. לתקשורת שני היבטים, דיבור והקשבה. דיבור פירושו העברת רעיונות ורגשות תוך הקשבה משמעו קבלת רעיונות ורגשות, כלומר, לתת תשומת לב לדברי הדובר. דיבור מצריך כנות, בעוד שהקשבה דורשת נאמנות. תקשורת משפחתית, בכמה מילים, היא תהליך יחיד הדורש שתי פלטפורמות – דיבור כנה והקשבה נאמנה. שמירה על שתי הפלטפורמות בו זמנית חיונית לטיפוח משפחה בריאה ומאוחדת.
  2. הבנה יזומה – בחיי הבית, ישנה חשיבות רבה להבנה יזומה של חברים אחרים. שלב זה הוא תחושה/תגובה מקבילה של המאזין לאחר תקשורת דו-צדדית עם הדובר. ברגע שדבריו של הדובר יצאו החוצה, הם דורשים יותר מסתם הקשבה, למעשה, הם כרוכים בכבוד והתחשבות נוספת מצד המאזין. מעשה זה נקרא הבנה יזומה. כתוצאה מגישה זו, מתממשת חברות, מחלקים קווי דמיון והבדלים מכובדים או מצטמצמים בין בני המשפחה.
  3. שתף אחריות משק הבית והקצה מטלות ספציפיות – שיתוף פעולה חשוב לא פחות בחיי משפחה, כמו בצוות. יש לחלק את סך המטלות, בהתאם לצרכי הבית, ולהקצות לחברים, בהתאם לרצונם ולמיומנותם. לדוגמה, במערך משפחתי מסורתי, משימת בישול מוטלת על האם, מאמץ כיסוח לבן, אירוח על ידי בנות, מאבק כלכלי על ידי האב וכו’. חלוקה הוגנת של אחריות משק הבית מחסלת כל אפשרות של שנאה וקנאה במשפחה; אלא הוא מברך שלום ואחדות. לפיכך, חובתו של ראש המשפחה לחלוק את אחריות משק הבית, באופן שווה ותבונה, בין כל בני המשפחה.
  4. קבע שגרות – השגרה הופכת את החיים למאורגנים יותר. מחקרים מוכיחים שמשק בית מתפקד בצורה הטובה ביותר בשגרה פעילה וקבועה. מלבד פעילות וקביעות, מומלץ שהשגרה המשפחתית תהיה פשוטה גם כן, כלומר לא ללחוץ על החברים. יתרון שהתעלמו ממבנה שגרתי, על פי מחקרים רבים, הוא שהיעילות של המשימה המבוצעת כשגרה, באופן קבוע, במסגרת לוח זמנים/לוח זמנים מסוים, גדלה באופן משמעותי. השגרה המשפחתית הכללית כוללת סעודה משותפת, ביקור בפארקים בסופי שבוע, בילוי זמן משפחתי וביצוע מטלות מסוימות בצמתים מוגדרים.
  5. מאמצים רוחניים – המאמצים שדרכם מוגברת שלווה הנשמה מתייחסים למאמצים רוחניים. ממש כמו גוף, לכל תא משפחתי יש נשמה נפרדת. הטהרה/טומאה של כל משפחה תלויה בנפשה. לכן, בני המשפחה צריכים לקחת חלק במאמצים רוחניים כדי לזכות בטהרה. באופן כללי, טוהר במשפחה פירושו שיפור מוסרי של החברים. כמה מאמצי טיהור נפש משפחתיים הם חיזוק/ייזום מטרות, מדיטציה ותפילה משותפת, דיון בספרות מעוררת השראה או גילויים קדושים וקידום טקסים דתיים.
  6. תהנו ביחד – כל המשפחות מצפות לשעות הפנאי, מדי פעם. מילוי הזמן הפנוי בבילויים יכול להציע רעננות, אהבה וסביבה מונעת אחדות לבני הבית. כמו כן, פסק זמן הוא לעתים קרובות רעיון נבון כדי להימנע משחיקה ומונוטוניות. כמה בילויים משפחתיים נפוצים כוללים שיתוף וצחוק בבדיחות, טיולים, חופשות מעבר לים וצפייה משותפת בטלוויזיה/סרטים.

רוב האנשים דוחקים לגלות טכניקה נכונה כדי להגן על משפחתם מפני פערים/קונפליקטים. קונפליקטים הם חלק בלתי נמנע מחיי הבית. משפחה עלולה ליפול טרף לצורות שונות של קונפליקטים, כגון תקשורת לקויה, עבודה כלכלית מוגזמת, חוסר שוויון בין ילדים, סיבות/מזימות חיצוניות וכו’. לעולם אין לאפשר לקונפליקטים אלו להתעצם; אחרת, הם עלולים לסכן את המשפחה – הקרובים והיקירים שלך. מכאן שלפני שהקונפליקטים מציפים את המשפחה, המשפחה צריכה להתגבר על הקונפליקטים. הצעדים האמורים שימושיים ביותר כדי למנוע פערים בחיי המשפחה.

Related Posts

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *